רופא משפחהמחקרים שנערכו לאחרונה הראו שהגנה וטיפול מתאימים יכולים להקל באופן משמעותי את הסבל הקשור לסרטן המעי הגס, ולהפחית את מקרי המוות הנגרמים כתוצאה מגידול ממאיר זה. ראיות גוברות מראות כי גילוי והסרת פוליפים עשויים למנוע התפתחות אדנוקרצינומה של המעי הגס, וכי גילוי וטיפול בסרטן בשלב מוקדם, עשוי להפחית את שיעור התמותה.

בשלבים המוקדמים של המחלה, מתחילים להופיע תסמינים קלים הניתנים לאבחון על ידי רופא משפחה, לפני שהסרטן צומח לגודל משמעותי הגורם להחמרת התסמינים.

עד גיל חמישים, רוב האנשים הנמצאים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, צריכים להתחיל לעבור הקרנות קבועות לפוליפים.

יחד עם זאת, האבחון והטיפול צריכים להתבצע מוקדם ככל הניתן על ידי רופא משפחה, בהתבסס על מצגת כל התסמינים, שכן אנשים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן זה בשל נטייה תורשתית.

כתוצאה מהתקדמות במחקר גנטי שהחל במהלך 15 השנים האחרונות, ניתן כיום להבין טוב יותר צורות של סרטן המעי הגס, וקיימות הגדרות לאוכלוסיות הזקוקות לבדיקת אנדוסקופיה או סריקה גנטית בשלב מוקדם בחיים.

תפקיד רופא המשפחה בגילוי סרטן המעי הגס

יעילות בדיקות לסרטן זה היא נושא השנוי במחלוקת בעולם הרפואה. בשנת 1995, אושרה בדיקת דם סמוי בצואה וסיגמואידוסקופיה לאנשים ללא תסמינים. גם ההמלצות לבדיקות בריאותיות תקופתיות שפותחו על ידי האקדמיה האמריקנית לרפואת משפחה (AAFP), מציינות את הצורך לבצע בדיקות בקרב כל המבוגרים מגילאי חמישים ומעלה, כמו גם מבוגרים מגילאי ארבעים ומעלה בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.

רופא משפחה יכול לאתר סרטן זה בהתבסס על תוצאות בדיקת דם סמוי בצואה, המבוצעת אחת לשנה, כמו גם בהתבסס על תוצאות בדיקות סיגמואידוסקופיה, קולונסקופיה או חוקן בריום. רופא משפחה מורה על בדיקות קבועות אלו, כך שיוכל לגלות את סרטן המעי הגס, בהתבסס על הממצאים והתסמינים.

אבן הפינה לקביעת הסיכון של מטופל לפתח סרטן המעי הגס היא ההיסטוריה המשפחתית. רופא משפחה בודק את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, ויכול לקבוע טיפול הולם או בלתי מתאים למטופל ולבני משפחה אחרים אשר עלולים להיות בסיכון.

בדיקות בקרב אנשים הנמצאים בסיכון ממוצע

לרוב האנשים שמפתחים סרטן המעי הגס אין גורמי סיכון הניתנים לזיהוי. אנשים הנחשבים בסיכון ממוצע לסרטן זה אינם מתאימים לאף אחת מהקטגוריות של סיכונים גבוהים יותר. באופן פרטני, אין להם היסטוריה אישית של סרטן המעי הגס או פוליפים, אין להם מחלות מעי דלקתיות ולא אנמיה שאינה מוסברת.

לכן ההמלצות הן לעבור בדיקות החל מגיל חמישים. בדיקות אלו כוללות בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה; סיגמואידוסקופיה גמישה אחת לחמש שנים; חוקן בריום אחת לחמש עד עשר שנים; וקולונוסקופיה אחת לעשר שנים. אך למרות שכל הבדיקות האלו הן אפשרויות מקובלות, כל שיטת בדיקה נושאת נקודות חוזק וחולשה ייחודיות.

חשיבות הבדיקות

בדיקת הדם הסמוי בצואה היא בדיקה פרטנית המצליחה לגלות מקרי טרום סרטן, כשלאחריה מבוצעת הערכה דיאגנוסטית מלאה של המעי הגס, במיוחד עם קולונוסקופיה. בדיקה זו מפחיתה את מספר מקרי המוות הנגרמים כתוצאה מסרטן המעי הגס.

יעילות סיגמואידוסקופיה ככלי אבחון תלויה ביכולתה לזהות סרטן ופוליפים במעי הגס הדיסטלי של חולים הנמצאים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, שעברו בדיקת דם סמוי בצואה, שהניבה תוצאות שליליות. אם בדיקת סיגמואידוסקופיה מזהה פוליפים, יש לבצע קולונוסקופיה. חוקן בריום מזהה חמישים עד שמונים אחוזים מהפוליפים. בדיקה זו צריכה להיות משולבת עם סיגמואידוסקופיה גמישה.

קולונוסקופיה היא שיטת ההקרנה היחידה המאפשרת איתור והסרת נגעים טרום ממאירים לאורך המעי הגס והרקטום. בנוסף, זהו המסלול המשותף הסופי לכל בדיקות ההקרנה החיוביות. הבדיקה מפחיתה תמותה מסרטן המעי הגס, כפי שהודגם באמצעות מחקרים המראים כי איתור והסרת פוליפים, מפחיתים את שכיחות סרטן המעי הגס, וכי גילוי מוקדם של הסרטן מפחית את שיעור התמותה של החולים.

דילוג לתוכן