סרטןלצערנו אנו עדים בשנים האחרונות ליותר ויותר מקרים של מחלת הסרטן הפושים בקרבנו. נדיר למצוא כיום אדם מבוגר שלא מכיר מישהו בחלה בסרטן או אפילו אדם שחלה בעצמו. אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בארץ, ובעולם כולו הוא סרטן המעי הגס.

סרטן המעי הגס נמצא במקום השני מבחינת תחלואה בסרטן במדינת ישראל. מנתונים של האגודה למלחמה בסרטן עולה כי בכל שנה מאובחנים במדינת ישראל כ-3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, וכ-1,800 מהם נפטרים כתוצאה מהמחלה מידי שנה. מבין כלל סוגי סרטן המעי הגס הקיימים, הסוג הנפוץ ביותר שמהווה 95% מכלל המקרים הוא סרטן מעי גס מסוג אדנוקרצינומה.

סרטן המעי הגס נפוץ ביותר החל מגיל 50 וכיום, הודות לשיטות אבחון מוקדמות וטיפולים כירורגיים מוצלחים מבעבר, ניתן להגיע ל-90% החלמה מהמחלה כל עוד היא מתגלה בשלב מוקדם.

מהי אדנוקרצינומה?

נהוג לסווג את סוגי הגידולים השונים בגוף על פי התא המקורי ממנו הם התפתחו.

כידוע, גידול סרטני מתפתח כאשר תא אחד בגוף עובר שינוי כלשהו, הקרוי גם מוטציה, שגורמת לו לצאת מהבקרה התקינה שקיימת על חלוקת התאים בגוף, ולהתחיל להתחלק ללא שליטה. חלוקה זו יוצרת מסה של תאים שהיא למעשה הגידול.

גידול זה יכול לשלוח תאים סרטניים דרך זרם הדם או הלימפה למקומות מרוחקים בגוף ועל ידי כך ליצור גרורות ולגרום למחלה להתפשט.

אדנוקרצינומה הוא שם כללי שניתן לכל הגידולים הסרטניים שמקורם הוא בתאים מרקמה בלוטנית או תאים בעלי יכולת הפרשה. תאים כאלה מרפדים בגופנו את כל האיברים החלולים. אדנוקרצינומה יכולה להתפתח לכן במעי הגס, בריאות, במערכת האורוגניטלית הכוללת את: צוואר הרחם, הפרוסטטה והוגינה. אדנוקרצינומה יכולה להתבטא גם כסרטן שד, סרטן בושט, סרטן בקיבה, סרטן בלבלב וסרטן גרון.

אדנוקרצינומה של המעי הגס

מכלל הגידולים שניתן למצוא במעי הגס, הגידול השכיח ביותר המהווה 95% מכלל סוגי הגידולים הוא גידול מסוג אנוקרצינומה.

שלושה רבעים מהגידולים הנ"ל ממוקמים במעי הגס עצמו, ואילו הרבע הנוסף מכלל הגידולים נמצא ברקטום שהוא חלקו הסופי של המעי הגס.

המעי הגס מכיל רקמה בלוטנית מפרישה רבה היות ועליו להפריש הרבה ריר שיסייע במעבר התוכן הצואתי של המעי דרכו ואל מחוץ לגוף.

במקרים רבים סרטן במעי הגס יכול להתחיל כתוצאה מהתפתחות של פוליפ- בליטה קטנה של רקמה אל תוך חלל המעי. בהתבסס על ממצא זה פותחו שיטות רבות לאבחנה מוקדמת כמו: בדיקה של דם סמוי בצואה (לזיהוי דימומים שיכולים להעיד על הימצאות פוליפ ממאיר) ובדיקות פולשניות כמו קולונוסקופיה וסיגמואידוסקופיה שמטרתן היא להביט על המעי מבפנים ולאתר ולהסיר פוליפים חשודים. בדיקות אלה מוצעות לכלל האוכלוסייה החל מגיל 50 ולאוכלוסיות בסיכון מגילאים צעירים יותר.

הסימנים שיכולים להעיד על סרטן במעי הגס הינם: שינויים בהרגלי היציאות (כלומר שלשולים או עצירות שלא היו לפני כן), דימום מפי הטבעת, דם בצואה או צואה שחורה, כאבי בטן, חולשה, תשישות וירידה לא מוסברת במשקל.

האבחון של סרטן המעי הגס מתבצע על ידי נטילת ביופסיה (דגימת רקמה) מפוליפ או אזור במעי הגס החשוד כנגוע. במידה והתקבלה אבחנה חיובית יש לשקול את הטיפול המתאים ביותר.

קיימות כיום ארבע אפשרויות טיפול בסרטן המעי הגס כאשר לרוב נעשה שילוב של שתיים או יותר מהן בכדי להגיע לתוצאות מיטביות:
1. ניתוח- מטרתו היא להרחיק את הגידול מהגוף בצורה מכאנית. לרוב מוסרים גם חלקים בריאים מהמעי בכדי לוודא שלא נשארו "חתיכות" נגועות במחלה.
2. הקרנות– מיועדות לצורך שיבוש מנגנוני החלוקה של הגידול הסרטני ופגיעה בצמיחתו.
3. טיפולים כימותרפיים– כמו הקרנות. מטרתם להרוס את הגידול.
4. טיפולים על ידי נוגדנים- נקראים גם טיפולים ביולוגיים. טיפולים אלה פועלים כמו "פצצה חכמה" והם ממוקדי גידולים ספציפיים. בעלי מעט תופעות לוואי ביחס לטיפולים האחרים אולם אינם מתאימים לכל המטופלים.

דילוג לתוכן