הקשר בין אנמיה לסרטן המעי הגססרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השלישי מבחינת השכיחות שלו בעולם המערבי ובישראל הוא הסרטן שניצב במקום השני בטבלת השכיחויות, ישר אחרי סרטן השד.

למעשה ישראל מדורגת במקום הראשון בטבלה שמדרגת את השכיחות של המחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בעולם בטבלה שמדרגת את שכיחות המחלה בקרב גברים.

המעניין ביותר במחלת סרטן המעי הגס הוא שמדובר על מחלה שמתפתחת לרוב בקצב איטי ולפיכך כל עוד ניתן לאבחן אותה בשלב מוקדם יחסית, הרי שניתן לרפא את החולה ממנה.

עם זאת, לרוע המזל, חולים רבים מאובחנים רק בשלב מאוחר מאוד שבו הסרטן כבר הצליח לפלוש לרקמות אחרות ולאיברים כמו למשל לכלי הלימפה, לכבד ועוד.

זוהי הסיבה לכך שמדובר על סוג הסרטן שנחשב לאחד הקטלניים ביותר שישנם. במאמר זה נפרט אודות הקשר בין אבחון האנמיה לבין גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

ההתייחסות לממצא של אנמיה

אנמיה היא הגדרת מטריה עבור שורה ארוכה של מחלות שבאות לידי ביטוי בריכוז נמוך של תאי דם אדומים בדם או ברמה נמוכה של המוגלובין בדם.

מדובר על שורה ארוכה ביותר של מחלות שחלקן באות לידי ביטוי בפגיעה במח העצם, אחרות באות לידי ביטוי בבעיה בכל שורות התאים של הדם, ישנן כאלו שנובעות כתוצאה מפגם גנטי שמביא לליקוי במסלול הייצור של ההמוגלובין ועוד.

בקרב החולים בסרטן המעי הגס ניתן לראות לעתים קרובות ממצא של אנמיה על רקע הדימום ממנו הם סובלים במעי הגס.

עם זאת, במקרים רבים החולים כלל לא מודעים לכך שהם סובלים מדימום כיוון שמדובר על ממצא של דם סמוי בצואה.

אי לכך, כאשר מתגלה בבדיקת דם כי החולה סובל מאנמיה לפני שידוע כי הוא סובל מסרטן המעי הגס, יש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות על מנת לנסות להתחקות אחרי המקור לאנמיה.

לאחר שמתגלה ממצא של אנמיה לרוב שולחים את החולה לבצע בדיקה של רמת הברזל בדמו ואכן בקרב החולים בסרטן המעי הגס ניתן לראות רמות נמוכות של ברזל.

בשלב הזה הרופא שמטפל בנבדק יכול לבחור בכמה אפשרויות: האפשרות הראשונה היא להתחיל לברר מדוע החולה סובל מחסר ברזל ולשלוח אותו לבצע למשל בדיקת צואה לשלילת קיום של דם סמוי בצואה וכן באפשרותו להנחות אותו לבצע שינויים מסוימים בתזונה שלו או להתחיל ליטול תוסף ברזל באופן קבוע.

במידה ויבחר הרופא פשוט להנחות את המטופל לצרוך יותר ברזל או ליטול תוסף ברזל, ייתכן מאוד כי האבחנה של הגידול הממאיר שמתפתח במעי הגס של המטופל תידחה.

לא להתעלם מהתסמינים המקדימים

אמנם לא כל ממצא של אנמיה צריך להעלות את החשד כי המטופל סובל מסרטן המעי הגס, אך בהינתן נתונים מסוימים ובמידה והחולה עונה על קריטריונים מסוימים, בהחלט ניתן להעלות את החשד לקיום המחלה בחולה.

שימו לב – על ידי שליחת המטופל שסובל מאנמיה לבדיקה לאיתור דם סמוי בצואה ומאוחר יותר לבדיקת קולונוסקופיה ניתן לאבחן את הגידול ואפילו להציל את חייו של המטופל. מצד שני, הימנעות משליחת הנבדק לבירור והסתפקות בהנחיה לצרוך תוסף ברזל עלולה להוות לא פחות מגזר דין מוות עבורו.

הנתונים הנוספים שיש לקחת בחשבון שיש בהם כדי להעלות את החשד כי הנבדק האנמי סובל במקביל גם מסרטן המעי הגס הם גילו, היסטוריה של סרטן המעי הגס במשפחה, התזונה היומיומית שלו, שינויים בהרגלי היציאות שהתרחשו בשבועות האחרונים לפני הבדיקה, אובדן משקל לא רצוני, כאבי בטן חמורים ועוד.

דילוג לתוכן