סרטן המעי הגס הוא אחת המחלות הסרטניות הנפוצות, אך עם זאת ברוב המקרים של סרטן המעי הגס הסיבה האמיתית אינה ידועה.

בזכות העובדה שהפתופיזיולוגיה של סרטן המעי הגס וגורמי הסיכון ידועים ניתן לעקוב ולבצע בדיקות סקר מקדימות שעוזרות לאבחון מוקדם ולטיפול יעיל ומהיר.

סרטן המעי הגס מתחיל כאשר תאי מעי בריאים מתחלקים בפראיות וללא בקרה ויוצרים מבנים פתולוגיים כמו מבנים פתלוגיים כמו פוליפים.

לאורך תקופה ארוכה, מבנים אלו ממשיכים להתחלק והופכים בשלב מסוים לממאירים. בשלב זה המבנים הסרטניים עוברים את קיר המעי, פולשים לקשריות לימפה ובסופו של דבר אף שולחים גרורות לאיברים מרוחקים.

כריתתם של הפוליפים במהלך בדיקת קולונוסקופיה עוזר לכן למנוע את התפתחותם לצורה סרטנית, וכמו כן מאפשר בדיקה פתולוגית לגילוי מוקדם של המחלה.

גורמי סיכון לסרטן המעי הגס

קיימים מספר גורמי סיכון שגורמים לעליה במספר הפוליפים ולהגדלת שיעור הפוליפים הסרטניים. במקרים כאלה מתחילים את בדיקות המעקב בשלב מוקדם יותר על מנת לאפשר גילוי מוקדם ואבחנה מהירה ככל שניתן.

גיל מבוגר

ככל שהגיל עולה הסיכון לסרטן המעי הגס גובר, ועל כן מומלץ לבצע קולונוסקופיה אחת לעשר שנים החל מגיל 50.

הסיבה לכך היא עליה בכמות הפוליפים המופיעים במעי הגס שנובעת מהגיל ומהיווצרות מוטציות ספונטניות במשך השנים.

מחלת מעי דלקתית

אנשים הסובלים ממחלת מעי דלקתית כגון קרוהן או Ulcerative colitis נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן המעי הגס.

ככל הנראה קיים קשר בין התהליך הדלקתי לתהליך הסרטני שמגביר את שכיחות הגידולים במחלות הדלקתיות.

תזונה עשירה בשומן וענייה בסיבים

קיים קשר ישיר בין סרטן המעי הגס ואיכות התזונה, ומחקרים שונים הראו שאנשים הצורכים תזונה עתירת קלוריות שמקורה בשומנים (בעיקר בשר אדום) הכוללת מיעוט של סיבים מפתחים בשכיחות גבוהה יותר את סרטן המעי הגס.

למרות שהסיבה הביולוגית לכך עדיין לא ידועה, קיים כנראה קשר בין אופן פעילות המעי הקשור לאיכות התזונה ולהיארעות מקרי הסרטן.

אורח חיים – השמנה, סכרת, עישון ואלכוהול

אורח חיים לא בריא מגביר את הסיכון להיארעות מקרים של סרטן המעי הגס. מחקרים שונים הראו שאנשים שמנים שמרבים לעשן ולשתות אלכוהול נוטים לפתח יותר מקרים של סרטן המעי הגס. כמו כן, קיים קשר בין סוכרת על רקע תנגודת לאינסולין ובין סרטן המעי הגס.

מוטציות בגנים גורמות לשגשוג מוגבר של תאים

תהליך אבדן הבקרה על חלוקת התאים והשגשוג המוגזם קשור לשינויים גנטים שמובילים ליצירת הפוליפים המדוברים.

כבר ידוע שקיים גורם תורשתי בהתפתחות סרטן המעי הגס, וקיומם של בני משפחה החולים בסרטן המעי הגס מגביר את הסיכון למחלה.

כמו כן, קיימות מספר מחלות תורשתיות שגורמות להתפתחות בלתי נמנעת של סרטן המעי הגס ומחייבות טיפול מקדים. את המחלות הבאות (FAP ו-HNPCC) ניתן לאבחן באמצעות בדיקות גנטיות ולהיערך בהתאם לטיפול ולאבחנה.

FAP – Familial adenomatous polyposis

FAP היא מחלה נדירה בה מתפתחים אלפי פוליפים לאורך המעי הגס והחלחולת. מחלה זו בעצם גוזרת עם החולים בה לסבול מסרטן המעי הגס עד גיל 40, שכן קיים סיכוי של 100% שאחד הפוליפים יהפוך לסרטני. ברוב המקרים הטיפול המומלץ במקרה זה הוא כריתה של המעי הגס, או לחילופין מעקב צמוד לאורך כל החיים.

HNPCC – Hereditary nonpolyposis colorectal cancer

HNPCC היא מחלה נוספת שגורמת להופעת סרטן המעי הגס עד גיל 50. גם במקרה זה קיים חסר בגנים שאחראים על בקרת חלוקת התא וכתוצאה נגרם שגשוג יתר והופעת גידולים. גם במקרה זה יש צורך במעקב צמוד ולעתים בכריתת חלקים מהמעי הגס.

ראו גם:

מחקר מצא כי לאנשים עם מזל רע יש סיכוי גבוה לחלות סרטן המעי הגס

דילוג לתוכן