מחקרסרטן המעי הגס הוא מחלה הכוללת גידולים סרטניים בתוספתן, בחלחולת ובמעי הגס. מדובר על אחת מהמחלות הסרטניות השכיחות ביותר והקטלניות ביותר בישראל בדומה ליתר מדינות העולם המערבי. עם זאת, על ידי אבחון מוקדם של המחלה, ניתן בהחלט לתרום להפחתת שיעורי התמותה השנתיים ממנה. מאחר ומדובר ברוב המקרים על גידול המתפתח באיטיות רבה, קיימת בישראל כיום תכנית לאומית לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס.

במחקרים רבים נמצא כי על ידי אבחון והסרה של גידולים שפירים (adenomatous polyps) ניתן להקטין את הסיכוי למוות מסרטן המעי הגס ב-80%, כל עוד מתחילים לבצע את הפרוצדורה בגיל חמישים, אחת לחמש עד עשר שנים.

במאמר שפורסם בכתב העת היוקרתי ELSEVIER, נמצא כי גיל החולה לא מהווה גורם המשפיע על משך הזמן מרגע הופעת התסמינים ועד לקבלת האבחנה. כמו כן נמצא במחקר המקיף כי גיל החולה לא משפיע על השלב שבו מאובחן הגידול הסרטני. מטרת החוקרים שערכו את המאמר הייתה לבחון את ההשפעה של הגיל על ההתייצגות הקלינית של הגידול ועל הדירוג הפתולוגי שלו בקרב חולי סרטן המעי הגס והחלחולת (באנגלית: CRC – colorectal cancer).

כיצד בוצע המחקר?

החוקרים שערכו את המחקר ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של גיליונות רפואיים כשסך הכול נסקרו 216 גיליונות של מטופלים בני חמישים ומעלה. החולים אובחנו כחולי סרטן המעי הגס והחלחולת וטופלו בשל מחלתם בין שנת 2006 לשנת 2012 בבית חולים אוניברסיטאי בברזיל. את אוכלוסיית החולים שהשתתפו במחקר חילקו החוקרים לשתי קבוצות בהתאם לגילם בזמן האבחנה להלן:

הדומה והשונה בין שתי הקבוצות

מהנתונים שאספו החוקרים ניתן היה לדעת מה היה שיעור התסמינים השונים עליהם דיווחו החולים ובנוסף ניתן היה לקבוע את הדירוג הפתולוגי ואת הדירוג הסופני של הגידול בזמן האבחנה. מניתוח הנתונים נמצא כי שיעור הדימומים ממערכת העיכול התחתונה למשל, היה דומה מאוד בין הקבוצות כך שבקרב הקבוצה הצעירה שיעור הדימומים עמד על שישים ושבעה אחוז ואילו שיעור הדימומים בקרב משתתפי הקבוצה המבוגרת עמד על שבעים ושניים אחוז.

דמיון רב בשיעור התסמינים בין הקבוצות נמצא גם בכל הקשור לשינויים בפעילות המעיים (שבעים ושניים אחוז במשתתפי הקבוצה המבוגרת לעומת שישים ושמונה אחוז בקרב משתתפי הקבוצה הצעירה) ובאובדן משקל הגוף (חמישים וחמישה אחוז בקרב משתתפי הקבוצה המבוגרת לעומת חמישים ושלושה אחוז בקרב משתתפי הקבוצה הצעירה).

לעומת התסמינים שהוזכרו לעיל (אובדן משקל לא רצוני, דימומים ממערכת העיכול ושינויים בפעילות המעיים), נצפה שינוי מובהק סטטיסטית בין הקבוצות בשכיחות כאבי הבטן. למעשה בקרב משתתפי הקבוצה המבוגרת השכיחות של כאבי הבטן הייתה נמוכה יותר ועמדה על חמישים ושלושה אחוז בלבד בעוד ששיעור כאבי הבטן בקרב הקבוצה הצעירה עמד על שישים ושמונה אחוז.

ניתוח רב משתנים העלה תוצאה מפתיעה לפיה הגיל לא היווה גורם משפיע על משך הזמן מהופעת הסימפטומים ועד לקבלת האבחנה. כמו כן נמצא כי הגיל לא השפיע על שכיחות דירוג סופני של III/IV או על שכיחות הדירוג הפתולוגי T3/T4.

דילוג לתוכן