תרופההחומר "אמיגדלין" (Amygdalin) הוא גליקוזיד שהופק לראשונה מזרעים של שקד, לפני כמעט מאתיים שנה. שינוי קל באמגידלין ומודיפקיציה כימית שלו הוא החומר "לאטריל" (laetrile), שמכונה גם "ויטמין B17". שם זה יכול להטעות במקצת, משום שאין קשר ממשי בין חומר זה לבין הויטמינים הידועים מקבוצת ויטמין B 0 כמו ויטמין B1, B6, B12 וכדומה.

הלאטריל הוא תרכובת אורגנית, המכיל שילוב של פחמן, מימן, חנקן וחמצן. חומרים אלו נמצאים מזה כמה עשרות שנים במוקד ויכוח מדעי ציבורי אודות יעילותם כטיפול בסרטן.

פעילות

מזה כחמישים שנה לערך נטען שלאטריל הוא בעל פעילות אנטי סרטנית. כלומר, שחומר זה יכול לסייע בטיפול בממאירויות שונות.

מחקרים שונים שבוצעו בשנות השבעים, בעיקר במרכז הרפואי המוביל לחקר הסרטן "Sloan kettering", הראו תוצאות ראשוניות לא ברורות של פעילות הלאטריל כנגד גידולים ממאירים בעכברים.

עם זאת, מחקרים שבוצעו לאחר מכן לא הצליחו לחזור על תוצאות אלו, וכל המחקרים המבוקרים לא הראו תועלת רפואית בשימוש בלאטריל כנגד מחלת הסרטן.  כיום אין בנמצא עדות פרמקולוגית, מעבדתית או קלינית מוצקה שתתמוך באופן חד משמעי בטיפול בלאטריל.

רעילות

בניגוד לחומרים "טבעיים" רבים אחרים, נטילה של אמיגדלין מסוכנת, ולא מדובר בחומר שניתן להמליץ עליו את המליצה העממית "אם לא יועיל לא יזיק".

מסתבר שבתהליך הפירוק האזנימטי של אמיגדלין משתתף אנזים שיוצר ממנו את הרעל הידוע "ציאניד".  צריכה של אמיגדלין בכמות גדולה יכולה לגרום לתופעות חמורות של רעילות, שעלולות גם לסכן חיים.

מספר תיאורי מקרים בספרות הרפואית דיווחו על הרעלת ציאניד בחולים שנטלו לאטריל כטיפול למחלת הסרטן שבה חלו.

הסכנה להופעת תופעות גופניות הקשורות לרעילות התרופה עולה אם נוטלים את התרופה דרך הפה (בעקבות המצאת האנזים המפרק במעי ומרכיבים תזונתיים שונים), בצריכה מוגברת של ויטמין C, ובצמחונים בעלי חוסר של ויטמין B12.

טיפול בסרטן – סיכום המחקרים העדכניים

במהלך השנים, בוצעו מחקרים רבים הנוגעים ליכולות התראופוטיות של לאטריל, במטרה לבדוק האם אכן יש לו פעילות אנטי סרטנית.

מחקרים רבים בעלי מתודה מדעית משמעותית לא הצליחו להדגים אפקט כזה. לאחרונה פורסמה מטא-אנליזה של מרכז המידע "קוקרהיין" – המרכז המוביל לכתיבתם של מטא אנליזות המשקללות מידע רב שנאסף לכדי מסקנות מבוססות סטטיסטית ככל הניתן.

במטא אנליזה שפורסמה בשנת 2006 נאספו מחקרים שפורסמו אודות הפעילות נוגדת הסרטן של אמיגדלין ולאטריל. במחקרים שפורסמו החל משנות החמישים ועד לעת האחרונה ממש (המטא אנליזה עודכנה בשנת 2011 , עם תוצאות דומות).

במטא אנליזה נכללו מחקרים אקראיים עם בקרה (Randomized control trails) או מחקרים שקרובים למחקרים אלו בשיטות ארגון המחקר.

סה"כ נאספו 69 מחקרים שענו על כללי ההכללה של עורכי המטא – אנליזה. המסקנה הסופית אליה הגיעו עורכי המחקר, היא שכרגע אין עדויות רפואיות – מדעיות משכנעות לפעילות ביולוגית בעלת אפקט רפואי של אמיגדלין או לאטריל. מאידך, מכיוון שידועות תופעות הלוואי של הרעילות האפשרית של חומרים אלו, שתוארו לעיל, הרי שבמאזן עלות – התועלת שבשימוש בתרופה זו נוטים המאזניים כנגד השימוש בחומר לטיפול בסרטן

הויכוח סביב השימוש באמגידלין ולאטריל

לאור המידע הרפואי שלא הצליח להראות פעילות של חומרים אלו באופן משמעי, מתנגד רוב הממסד הרפואי הקונבנציונלי בארצות המערב לשימוש בתרופה.

נכון להיום, חומרים אלו אינם מאושרים לשימוש על ידי רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA), והרשויות המקבילות בארצות אירופה.

עם זאת, ניתן לרכוש חומרים בעזרת רשת האינטרנט ובארצות מסויימות בעולם השלישי, לאור חוסר היכולת לאכוף מכירה של חומרים ותרופות באמצעים אלו.

ראו גם:

מזון וסביבה שמעלים את הסיכון לסרטן המעי הגס

דילוג לתוכן