מאז שמחלת הסרטן מלווה אותנו, אנו מנסים למצוא לה מרפא. ככל שהשנים עוברות, דרכי הטיפול שהמדע מצא כדי להתמודד עם המחלה הלא פשוטה הזו, הלכו והשתכללו. מטיפולים מאוד אגרסיביים וכלליים, אנו מתחילים למצוא לאט לאט דרכי טיפול ספציפיות עם פחות תופעות לוואי ויותר אפקטיביות לטיפול בגידולים.

שכיחותה של מחלת הסרטן בעולם, על אף השיפור בטיפול, מסרבת לדעוך ונראה כי היא רק הולכת ועולה. יש התולים את האשמה במחלה דווקא בנו, בני האדם, ובחומרים הכימיים בהם אנו משתמשים ואליהם אנו נחשפים.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו במדינת ישראל אך הוא לא תמיד היה שם. המחלה הופכת שכיחה יותר ויותר, ולמזון המעובד שאנו אוכלים יש ככל הנראה אשמה כלשהי כגורם למחלת הסרטן. במזון המעובד קיימים חומרים שנקראים "קרצינוגנים". חומרים אלה, כאשר הם באים במגע עם תאי המעי במהלך תהליך העיכול, יכולים לגרום לתאים להפוך לסרטניים.

מנגנון יצירת גידול במעי הגס

תאי המעי הגס הם תאים שמטבעם מבצעים חלוקות רבות, התאים חשופים כל הזמן ל"שפשוף" שיוצר המזון שעובר במעי ולכן הם נפגעים וצריכים להתחדש. כאשר תא במעי הגס עובר גירוי מסוים מחומר "קרצינוגני", החומר התורשתי שבגרעין שלו עובר שינוי שגורם למנגנון החלוקה של התא להשתבש. עקב שינוי זה, התא מתחיל להתחלק ללא שליטה וליצור גוש תאים שהוא למעשה הגידול הראשוני.

מכיוון שהמעיים מיועדים לספוג חומרים מזינים ומים מהמזון אל זרם הדם, הם עטופים בהמון כלי דם וכלי לימפה של המערכת החיסונית. כלים אלה יכולים לצערנו לשמש גם את תאי הגידול שניתקים מהגידול המקורי, לשלוח גרורות אל איברי גוף מרוחקים.

בכדי להמשיך לצמוח ולשגשג, הגידול חייב לקבל אספקה סדירה של חמצן וחומרים לבנייה שמגיעים אליו מזרם הדם. ככל שהגידול נעשה גדול יותר, עליו להצמיח לעצמו כלי דם שיזינו אותו ויאפשרו לו להמשיך להתפתח.

הטיפול הביולוגי בסרטן גרורתי של המעי הגס

הטיפולים המקובלים לסרטן המעי הגס הם טיפולים כירורגיים המשולבים עם כימותרפיה והקרנות. לטיפולים אלו יש תופעות לוואי רבות, ולאורך שנים רבות ניסו מדענים למצוא טיפול אחר שיהיה יעיל יותר, ויפגע בכמה שפחות רקמות סובבות, כדי להפחית את שיעור תופעות הלוואי.

לאחר שנים של מחקר, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) שימוש בתרופה ביולוגית בשם אווסטין לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס. שמה הלא מסחרי של התרופה אווסטין הוא Bevacizumab והיא תרופה ביולוגית מקבוצת הנוגדנים המואנשים.

התרופה מונעת מגידולים לצמח לעצמם כדי דם ובכך למעשה "מרעיבה" אותם למוות.

בכדי שגידול יוכל להמשיך לשגשג ולשלוח גרורות, עליו לצמח לעצמו כלי דם שיזינו אותו. לצורך כך מופעל חומר בשם VEGF שאחראי על הצמחת כלי דם חדשים בגוף. הנוגדן שקיים בתרופה אווסטין, חוסם את VEGF ובכך לא מאפשר לגידול להצמיח לעצמו כלי דם. הגידול, ללא כלי דם חדשים, לא מקבל אספקה של חומרים וחמצן הנחוצים לו ומת.

עצם היותו של הנוגדן מואנש (humanized) מקנה לו יתרון נוסף- הגוף אינו מזהה אותו כחומר זר ולא תוקף אותו, דבר המאפשר לתרופה לפעול בצורה מרבית.

התרופה אווסטין הוכחה כמאריכה את חייהם של חולי סרטן המעי הגס בכ-5 חודשים לפחות, וכיום משמשת בארץ כטיפול קו ראשון לחולים הסובלים מסרטן מעי גס עם גרורות בכבד או בריאות, או סרטן רקטום גרורתי. הטיפול משולב לרוב עם כימותרפיה.

בין תופעות הלוואי של אווסטין ניתן למנות: קרישיות יתר של הדם ועלייה בלחץ הדם שיכולים להעלות את הסיכוי ללקות בהתקפי לב או שבץ מוחי. לעיתים נדירות נצפו מקרים של חירור המעי, ירידה בפעילות המערכת החיסונית, פגיעה עצבית, נזק לכליות, הקאות ושלשולים.

ראו גם:

האם שינוי בתמהיל הטיפול לחולי סרטן המעי הגס עשוי להאריך את חייהם?

סרטן המעי הדק

סרטן המעי הגס ושמירה על אורח חיים בריא

דילוג לתוכן