תרופותנכון לימינו אנו, סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו במדינת ישראל לאחר סרטן הריאות. מדובר במחלה שתוקפת לרוב לאחר שנחצה גיל 50, והיא פוגעת גם בגברים וגם בנשים אם כי הפגיעה בגברים היא שכיחה יותר. המחלה מתאפיינת בגידולים לאורכו של המעי הגס (שאורכו הממוצע הוא כ-1.5 מטרים).

בישראל הנתונים מצביעים על כך שמידי שנה מאובחנים כ-3000 איש החולים בסרטן המעי הגס. המחלה נחשבת למחלה קטלנית- מידי שנה כ-1500 איש מתים כתוצאה מהמחלה. למרות המספרים הפסימיים, מחקרים מראים כי אנשים שהצליחו לאבחן את הסרטן בשלבים מוקדמים מצליחים להירפא בשיעור של כ-90%.

הודות לטכנולוגיה שיש לנו היום, ניתן לאתר גידולים במעי הגס בשלב מוקדם ביותר באמצעות בדיקות לאיתור דם סמוי בצואה ובדיקות קולונוסקופיה. בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה מומלצת על-ידי משרד הבריאות אחת לשנה החל מגיל 50, או החל מגיל 40 באוכלוסיות הנמצאות בסיכון.

הטיפול הכימותרפי בסרטן המעי הגס

כימותרפיה היא שם כללי לשימוש בתרופות המכילות חומרים שהינם רעילים לתאים המתחלקים בקצב מהיר. מטרת השימוש בכימותרפיה היא לפגוע בתאי הגידול הסרטניים שמתאפיינים בקצב חלוקה מהיר וחסר שליטה.

הטיפול המועדף לחולים בסרטן המעי הגס היא כריתה של חלק מהמעי שמכיל את הגידול. טיפול כירורגי זה, אם נעשה בשלב מוקדם מספיק, יכול להביא לריפוי מלא מהמחלה. לעיתים הטיפול הכירורגי אינו מספיק בפני עצמו והוא מצריך טיפול מקדים שיביא לצמצום מימדי הגידול. טיפול זה נקרא טיפול מסוג "נאו-אדג'ובנט". במקרים אחרים, בהם בוצע ניתוח והגידול הוסר, בכדי לוודא כי הגידול הוסר בשלמותו ולא נותרו מאחור תאים סרטניים נוספים, נהוג לבצע טיפול "אדג'ובנט" שהוא טיפול משלים לטיפול הניתוחי.

כימותרפיה יכולה למלא תפקיד של טיפול "נאו אדג'ובנט" וכן של טיפול "אדג'ובנט", ואכן זהו התפקיד לו היא משמשת בסרטן המעי הגס.

הטיפול הכימותרפי יכול להינתן כעירוי תוך ורידי במסגרת של אשפוז מלא או אשפוז יום בבית החולים, או שהוא יכול להינתן ככדורים לבליעה- במסגרת הבית או במסגרת של בית חולים.

את החומרים שמכילה הכימותרפיה נהוג לכנות בשם חומרים "ציטוטוקסיים". מקור השם הוא בשפה היוונית שבה המילה "ציטו" פירושה תא ואילו המילה "טוקסי" פירושה רעיל. החומרים יודעים להיקשר לגרעין של תאים שנמצאים כרגע בחלוקה, ולחולל בו שינויים שלא מאפשרים לו להמשיך לחיות את מעגל החיים התקין שלו. שינויים אלה מביאים את התא לבצע "התאבדות". מכיוון שהכימותרפיה פוגעת רק בתאים שנמצאים בשלב החלוקה, היא מכוונת לתאים סרטניים שהמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם מבצעים חלוקות מרובות ללא שליטה או בקרה כלשהי.

הבעיה העיקרית בכימותרפיה היא גם היתרון שלה- הפגיעה בתאים מתחלקים אינה מוגבלת רק לתאים הסרטניים והיא משפיעה גם על תאים אחרים בגוף שהטבע שלהם הוא לבצע חלוקות בקצב מהיר. בעיה זו היא שגורמת לתופעות הלוואי הנפוצות כל כך של הכימותרפיה.

התאים שנפגעים בשכיחות הרבה ביותר

תאים מייצרי תאי דם במח העצם

הפגיעה בהם גורמת לאנמיה וירידה בספירה הלבנה שמביאה להיחלשות של מערכת החיסון, ולחולשה כללית וקשה של החולים.

פגיעה בתאים המצפים את מערכת העיכול

פגיעה זו היא שגורמת לבחילות, הקאות, חוסר תיאבון, שלשולים ופצעים בפה, בשפתיים ולעיתים בוושט.

פגיעה בזקיקי השיער

גורמת לנשירת שיער הגוף כולו. מאפיינת מאוד חולים המטופלים בכימותרפיה.

בנוסף, כימותרפיה שמיועדת לטפל בסרטן המעי הגס גורמת לעיתים גם לאודם, כאב וקילוף של העור בכפות הידיים והרגליים.

תופעות הלוואי חולפות עם גמר הטיפול הכימותרפי ולרוב לא משאירות אחריהן זכר. השיער החדש שצומח לאחר הכימותרפיה יכול להיות שונה במרקמו ובצורת הצמיחה שלו, מהשיער שקדם לנשירה.

ראו גם:

טיפולים ביולוגים לטיפול בסרטן המעי הגס

דילוג לתוכן