מחקרמחקר אחרון זה נעשה בשוויץ, ממרכז רפואי גדול בקמטון, על ידי צוות גדול של חוקרים, אשר ניסה להתחקות אחר יעילותה של בדיקת הקולונוסקופיה. בדיקה זו הינה  בדיקת סקר לגילוי סרטן המעי הגס (colorectal cancer).

המחקר עקב אחר כ 22,000 מטופלים בגילאי 50-80, למשך שש שנים, כאשר חלקם עברו בדיקת קולונוסקופיה, ואחרים, אשר היוו את קבוצת הביקורת, לא עברו בדיקה זו.

המחקר פורסם בשנת 2012, בכתב עת גסטרואנטרולוגי מוביל (GIE). חשיבות המחקר בעיקר, הוא בהעלאת המודעות לבדיקת הקולונוסקופיה וחשיבותה, במיוחד לאור העובדה שבישראל מתים מדי שנה למעלה מ 1000 מטופלים.

כמו כן, מצטרפים לסטטיסטיקת הסרטן כ 3000 מטופלים חדשים. בכוחה של בדיקה זו לאבחן מוקדם יותר גידולים ראשוניים, לפני שליחת גרורות או גדילה מפושטת. כך, שלמרות אי הנעימות ואי הנוחות המלווה אותה, ישנה חשיבות קריטית לביצוע מעקב זה באופן רוטיני ועל פי המלצת הרופא.

שיטת המחקר

שיטת המחקר הייתה לבדוק את אחוז התחלואה ומקרי התמותה אשר נגרמים מסרטן המעי הגס בין 1,912 אנשים אשר עברו בדיקת קולונסקופיה ו- 20,774 אנשים מקבוצת הביקורת של אנשים אשר לא עברו בדיקה זו. אותם אנשים אשר עברו את הבדיקה, עשו זאת במהלך השנה הראשונה, כאשר הם נבדקו במרפאת מומחים. המחקר הוגדר כמחקר קוהורט אשר בדק את הנחקרים משתי הקבוצות, לאורך תקופה של שנה, ותקופת מעקב של עד 6 שנים.

מאפייני הגידול וגורמי סיכון כמו גיל, מגדר, השתתפות בבדיקות סקירה אחרות, היסטוריה משפחתית של גידולים במעי הגס בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, עישון, השמנת יתר (הנמדדת באמצעות BMI), שכיחות פעילות ספורטיבית, הרגלי אכילה, ומקצוע המטופל- נלקחו ותועדו.

גורמים אלו היו עלולים להשפיע על התוצאות, אולם בעצם ניטורם וניטרולם כך שיהיה איזון בין שתי הקבוצות, הממצאים הינם מבוקרים יותר, כך שרק עצם יעילות הבדיקה נלקחת בחשבון.

תוצאות המחקר והשלכתו

תוצאות ומסקנות המחקר היו חד משמעיות. התוצאות העלו כי שיעורי התחלואה בקבוצה אשר עברה בדיקות קולונוסקופיה היו נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. למעשה, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בקרב הקבוצה אשר לא עברה את בדיקת הקולונוסקופיה היו גבוהים ב 60% בהשוואה לקבוצה השנייה. גם מקרי המוות כתוצאה מסרטן המעי היו גבוהים יותר ב 300% בקבוצה אשר לא עברה את הבדיקה, למרות שגורמי הסיכון של שתי הקבוצות היו שווים.

במהלך המחקר, 51 מטופלים נפטרו כתוצאה מהמחלה, וכולם מלבד מטופל אחד היו מהקבוצה אשר לא נבדקה באמצעות קולונוסקופיה.

מעבר לכך, נמצא כי לעובדים במקצועות הצווארון הכחול היה סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס, ביחס לשאר המקצועות.

עם זאת, מגבלת המחקר היא מספר מטופלים מועט בקבוצה הנסקרת ומגוון תרבויות רב. כמו כן, העיוות המספרי בין הקבוצות הנחקרות אף הוא מעלה מספר שאלות בדבר אמינות הממצאים. אולם המעקב ארוך השנים עשוי לאזן מגבלות אלו, ולתת לו משנה תוקף, כך שיהיה משמעותי וחשוב.

מסקנת המחקר הייתה כי קולונוסקופיה מפחיתה באופן משמעותי באוכלוסייה הכללית, את שכיחות מקרי סרטן המעי הגס, ואת מקרי המוות הנגרמים ממנו. מבין המטופלים אשר לא עברו את בדיקת הקולונוסקופיה, המחלה התגלתה בשלבים מאוחרים ומסוכנים יותר, ולכן הממצאים העלו מקרי מוות רבים יותר. סביר להניח כי כאשר הגידול מתפרץ מחוץ לגבולות המעי, או כאשר הוא גודל מעל גודל כלשהו, הטיפול הניתן אינו מסייע באופן יעיל מספיק, והמוות הנגרם הינו צפוי מראש.

דילוג לתוכן