מחקרסרטן המעי הגס נחשב לאחת הסכנות הבריאותיות הנפוצות ביותר של העידן המודרני. ד"ר רינה רוזין, חוקרת שינויים גנטיים בסרטן, מאוניברסיטת תל אביב, ערכה מחקר מטעם המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ואימונולוגיה, שמטרתו להבין אם סרטן המעי הגס נובע בשל מרכיבים גנטיים, או כתוצאה מתזונה המאפיינת את אורח החיים המודרני.

לצורך המחקר נבדקה מומיה הונגרית מהמאה ה-18, המסייעת בהוכחת הממצאים. המחקר החדש, אם יאושר, ישפוך אור חדש אודות הוויכוח על האופן בו תורמים למחלה היבטים כגון מזון מעובד, חוסר הקפדה על פעילות גופנית, ומאפיינים נוספים של אורח החיים המודרני.

מטרת המחקר

ד"ר רוזין וצוותה ביקשו לגלות אם בעבר נשאו אנשים את המוטציה APC, את רמת שכיחותה, והאם היה זה אותו גן פגום המוכר כיום. במילים אחרות, נבדקה השאלה האם עלייה בהתרחשות סרטן המעי הגס אינה אלא תוצאה של התערבות האדם על הטבע.

לדברי החוקרים, מוטציות APC נפוצות נקשרות באופן משמעותי עם התפתחות אדנומות וקרצינומות. בעוד שמוטציות אלו נלמדו בהרחבה באוכלוסיות המודרניות, דיווחים אודות גידולים קרביים באוכלוסיות עתיקות הם נדירים, ולמיטב ידיעתם, אפיון גנטי של מוטציות הקשורות לסרטן המעי הגס, בדגימות עתיקות, טרם תואר.

המחקר החדש מציג רצף נקודות עבור מוטציות מבודדות בגן APC, שנמצאו במומיה הונגרית אנושית משומרת מהמאה ה-18. בעוד שרצפי APC נמצאו בשתי מומיות, החוקרים גילו מוטציית missense E1317Q, הידועה כאחראית לסרטן המעי הגס, שנמצאה ברקמת המעי הגס של מומיה מהמאה ה-18. הם מסבירים כי נתוני המחקר מראים שנטייה גנטית זו לסרטן, הייתה קיימת כבר בעידן טרום התיעוש. ממצאי המחקר הוצגו בכתב העת PLoS ONE.

החוקרים קוראים לביצוע חקירות נוספות של דגימות עתיקות בתקופות שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים, לשם קבלת ניתוח בקנה מידה גדול יותר, שישפוך אור על אפידמיולוגיית הסרטן בעבר, ועל התפתחות הסרטן לאורך הדורות.

ממצאי המחקר

החוקרים מסכמים את ממצאיהם בדיווחים לפיהם השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, תזונה עשירה בבשר אדום או מעובד, צריכת אלכוהול ועישון, הם גורמי סיכון פרטניים לטווח הארוך להתרחשות סרטן המעי הגס.

גורמי סיכון אלו היו פחות תכופים, עד אפסיים, בהונגריה שלפני המאה ה-18 המתועשת. תדרי סרטן באוכלוסיות היסטוריות, כגון מצבה של האוכלוסייה ההונגרית במאה ה-18, עשויים להיות קשורים עם מצבור גורמים סביבתיים המאפיינים את החיים המודרניים, כגון שימוש בטבק או זיהום סביבתי.

נתונים אלו, בשילוב עם נתונים עתידיים שיתקבלו ממחקרים זהים, שייפרשו על פני תקופות ומיקומים שונים, עשויים להבהיר את הקשר בין התרחשות חשיפת מוטציות וסגנונות חיים היסטוריים, לבין סרטן המעי הגס.

החברה האנושית עברה שינויים עצומים באורח החיים ובתנאים הסביבתיים במהלך המאות האחרונות. צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב תיאר את הרצף הפתוח של DNA כפי שהתגלה מדגימת המומיה.

לדבריהם, נתוני המחקר, המעיד על נוכחות סרטן חושפת מוטציה, ואולי גם סרטן שהתגלה אצל אדם מהמאה ה-18, בשילוב עם נתונים שיצטברו ממחקרים עתידיים, עשוי לספק תמונה מלאה יותר של אפידמיולוגיה לסרטן המעי הגס.

נתוני המחקר מראים שנטייה גנטית לסרטן המעי הגס אולי הייתה קיימת כבר בעידן הקדם-מודרני, אך מוטציה זו נמצאה עד כה על אדם אחד בלבד, ולכן דרושים מחקרים נוספים, במדגם נרחב יותר, על מנת להסיק מסקנות משמעותיות יותר.

ישראל הרשקוביץ, אחד ממחברי המחקר באוניברסיטת תל אביב, דיווח כי מעט מאוד מחלות תוקפות את השלד, אך רקמות רכות נושאות עדות למחלה. ממצאים אלו מציגים הזדמנות פז לבצע ניתוח גנטי מפורט לבדיקת מגוון נרחב של פתוגנים.

דילוג לתוכן