סרטן המעי הגס מתחיל מהופעת פוליפים – ביטוי אבנורמלי של גדילת תאים ללא בקרה. גדילה זו מופיעה כמעט אצל כל אחד ובדרך כלל אינה גורמת להתמרה סרטנית אם מתגלה בזמן.

הפוליפים נחשבים לגידולים שפירים שאינם משפיעים על החיים או גורמים לנזק כלשהו, אך הצמיחה הפראית שלהם עלולה להתפתח בשלב מסוים לגדילה ממאירה שנחשבת למסוכנת ביותר ומשפיעה בסופו של דבר גם על איברים אחרים.

סוגי גידולים

גידול שפיר

זיהוי גידול התחום על ידי קפסולה ולא פולש לרקמות זרות. הגידולים השפירים מציגים בדרך כלל רמת התמיינות טובה, כלומר תאי הגידול דומים מאוד לתאים הנורמליים של המעי הגס ואינם פולשים לרקמות סמוכות.

כאשר מסירים את הגידול השפיר ניתן להסיר אותו עם שוליים תקינות, ולא מבחינים בפלישה לקשריות לימפה קרובות או בשליחת גרורות לאיברים מרוחקים.

גידול ממאיר

זהו גידול בעל רמת התמיינות נמוכה שאינו תחום על ידי קפסולה ולכן פולש לרקמות זרות ועלול לשלוח בשלב מסוים גרורות.

במקרה של גידול ממאיר ניתן לראות פלישה אל מעבר לדופן המעי ושליחת גרורות לקשריות לימפה קרובות ולאיברים מרוחקים כמו הכבד והריאות.

הגידולים הממאירים הם כמובן קשים יותר לטיפול, שכן לא ניתן להבטיח הסרה כירורגית מלאה של כל הגרורות ויש צורך בהמשך טיפול על ידי כימותרפיה או הקרנות. הפרוגנוזה של חולים עם גידולים ממאירים נמוכה יותר מאשר אצל חולים הסובלים מגידולים שפירים.

סוגי פוליפים

קיימים מספר סוגים של פוליפים והסוגים הנפוצים ביותר הם פוליפים אדנומטיים או פוליפים היפרפלסטיים.

פוליפ היפרפלסטי

אלה פוליפים קטנים הממוקמים בדרך כלל בחלקו הסופי של המעי הגס ואינם בעלי פוטנציאל ממאיר. כלומר מדובר בגידולים שפירים שאינם מסכנים את החיים וניתן להסירם בקלות במהלך הקולונוסקופיה. את הזיהוי הסופי של הפוליפים ההיפרפלסטיים עושים כמובן במעבדה הפתולוגית, אך ניתן גם לחשוד בהם במהלך הקולונוסקופיה לפי המיקום והגודל.

אדנומות

כוללים שני שלישים מהפוליפים במעי הגס ורובם אינם גורמים להתמרה סרטנית למרות שהם בעלי פוטנציאל לעשות זאת. במידה והאדנומות נמצאות במעי הגס במשך שנים ארוכות ואינם מוסרים במהלך קולונוסקופיה הסיכון להפיכתם לסרטניים עולה, ולכן בדיקות הסקר והוצאת הפוליפים חשובים ביותר. באופן כללי, ככל שהאדנומה גדולה יותר הסיכון להפיכתה לממאירה עולה, ועל כן כל אדנומה עוברת בדיקה פתולוגית מקיפה ומלאה לאחר הסרתה.

פוליפים ממאירים

אלה פוליפים שעברו את השלב בו הם שפירים והתחילו בגדילה פראית ושליחת גרורות. במקרה זה הסרה כירורגית שלהם לא מספיקה ויש צורך בטיפול תרופתי או בהקרנות.

סוגי פוליפים ממאירים

ניתן לחלק את סוגי הגידולים הממאירים למספר סוגים. אבחנת סוג הגידול נעשית במהלך הבדיקה הפתולוגית, ועל פי הסוג מחליטים על הטיפול שיבוצע.

אדנוקרצינומות

אלו הם אדנומות שעברו התמרה סרטנית והחלו להתפשט בפראות לרקמות סמוכות. מקור האדנוקרצינומות (בדומה לאדנומות) הוא מבלוטות המעי, ובבדיקה הפתולוגית אכן ניתן לזהות צורה בלוטית דיסמורפית. האדנוקרצינומות מהוות 90-95% מהגידולים ונחשבות לגידולים הממאירים השכיחים ביותר במעי הגס.

Leiomyosarcomas

סוג נוסף שמקורו בשריר החלק של המעי ומהווה כ-2% מסוגי סרטן המעי הגס. מדובר בסוג פראי ביותר הנוטה לשלוח גרורות בשלב מוקדם ולכן יש צורך בטיפול אגרסיבי ומהיר.

לימפומות

לימפומה במעי הגס הוא מצב נדיר אך אפשרי, ומהווה כחצי אחוז מכלל הגידולים במעי הגס. הלימפומות יכולות להתחיל במעי הגס או להתפשט אליו ממקומות אחרים בגוף, ועל כן מציאת לימפומה במעי הגס מחייבת בירור מקיף ביותר.

ראו גם:

טיפול ביולוגי

דילוג לתוכן