סרטן מעי גס גרורתידירוג של סרטן מעי גס

נהוג לדרג סרטן מעי גס במערכת המורכבת משלושה מרכיבים שונים, ומשותפת, בשינויים הכרחיים, למרבית סוגי הסרטנים המוצקים (כלומר, בניגוד סרטן הדם וללימפומה). בשיטה זו המרכיבים המשמשים לדירוג הם גודל הגידול הראשוני שנתגלה או מידת החדירה שלו, מעורבות של קשריות לימפה אזוריות, ונוכחות של גרורות מרוחקות. שיטה זו מכונה TNM:

T מייצג את גודל הגידול  (Tumor)

N מייצג את קשריות הלימפה (lymph Nodes)

M מייצגת נוכחות של גרורות (Metastasis)

שילוב של כל אלו נותן דירוג מספרי לגידול. הסקאלה נעה מ – 1 (גידול ראשוני) עד ל – 4 (כמעט תמיד: מחלה גרורתית מפושטת). סרטן מעי גס גרורתי (שלב 4) מוגדר כסרטן עם הוכחה של גרורות באיברים מחוץ למעי (למשל: כבד), ללא חשיבות לדירוג של קשריות הלימפה (N) או חדירת הגידול לדופן (T). מקובל שבנוכחות של גרורות אלמנטים אלו הם חסרי משמעות – הגידול הוכיח שביכולתו להתפשט אל איברים נוספים,  וכמעט תמיד אין מקום לטיפול כירורגי.

אבחנה של סרטן מעי גס גרורתי

אבחנה של סרטן מעי גס גרורתי מבוססת על נוכחות של גרורות באמצעי הדמייה. המקומות הנפוצים ביותר לגרורות של גידול מהמעי הגס הם הכבד (לאור העובדה שהוא מנקז את מערכת העיכול כולה), הריאות וקרום הצפק (פריטונאום).  ניתן להיעזר לאבחנה בבדיקת CT, ובבדיקת PET/CT, המזהה גרורות ברגישות גבוהה יותר, על סמך פעילות מטבולית מוגברת של התאים הממאירים.  דירוג מלא של סרטן מעי גס כולל גם צילום חזה (היום – לרוב CT חזה) כדי לשלול או לאשר נוכחות גרורות בריאות.

לעיתים נדירות יש צורך בביצוע ביופסיה מגרורה, כדי לוודא שאכן מדובר בפיזור משני של הגידול. כאשר יש מקום לספק – אבחנה כזו חשובה מפני שהיא משנה  את כל המהלך הטיפולי. ביופסיה נעשית ממקום נגיש, לעיתים קרובות בהכוונה של אולטרא-סאונד או CT.

טיפול בסרטן מעי גס גרורתי

הטיפול בסרטן מעי גס גרורתי תלוי בדרגת הפיזור, וכולל מספר אפשרויות שונות. כאשר מזהים גידול עם גרורה בודדת בכבד, או פיזור גרורתי מוגבל אחר בכבד, הניתן לכריתה, ניתן להפנות את החולה לניתוח להסרת הגרורה. למרות שכמעט תמיד בסרטן אין טיפול כירורגי יעיל למחלה גרורתית, סרטן מעי גס גרורתי לכבד בלבד מהווה יוצא דופן חשוב מאוד. מחקרים שונים הוכיחו שהסרה של פיזור מוגבל לכבד יכולה להוסיף שנים ארוכות לחולים, וגם לרפא אותם ממחלתם – יחד עם טיפול מתאים לגידול הממאיר הראשוני (ניתוח וטיפול כימותרפי מצומד).

כאשר הפיזור הגרורתי אינו מתאים להסרה כירורגית, ניתן לפנות למספר טיפולים תרופתיים שונים. הטיפול הכימי מבוסס על פרוטוקולים המשלבים מספר תרופות כימותרפיות. הפרוטוקולים הנפוצים הם FOLFOX, FOLFIRI, FOLFORINOX.

כולם מבוססים על שילובים הכוללים את התרופה אוקסליפלטין, 5-FU ותוספות שונות. אחדים מהפרוטוקולים מבוססים על התרופה אירינוטקאן. מלבד טיפול כימי, מקובל היום להוסיף גם טיפול ביולוגי, התוקף באופן ממוקד אלמנטים שונים של הגידול הממאיר. התרופה אווסטין (Bevacizumab) פועלת כנגד שגשוג כלי דם בסביבות הגידול, הנדרשים להתפתחותו.

תרופה זו מונעת את התפתחות הגידול, ומעכבת את המחלה – והיא הפכה לטיפול בקו הראשון בחולים רבים. מלבד אווסטין, תרופות ביולוגיות אחרות שנמצאות בשימוש כוללות אפליברספט ( Aflibercept – Zaltrap), רגוראפניב (Regorafenib), ארביטוקס (Cetuximab – Erbitux, פועלת כנגד הקולטן של פקטור הגדילה EGFR), ועוד.

פרונוגזה של סרטן מעי גס גרורותי

למרבה הצער, במרבית המקרים אין ריפוי מלא של סרטן מעי גס גרורתי. ריפוי כזה בוודאי אפשרי, אך תלוי בדרגת הפיזור והיקפו. במקרים רבים ניתן להאירך את חיי החולים לתקופה ארוכה, תוך שימוש בתרופות כימותרפיות והחלפתן במידת הצורך.  למרות ההתקדמות הגדולה שחלה בטיפול בסרטן, מעריכים ששיעור ההישרדות לאחר חמש שנים מגילוי מחלה גרורתית עומד על כ – 10-15% בלבד, על פי הערכות שונות.

אולי יעניין אותך גם:

קיטרודה – תרופה אימונותרפית חדשה הנושאת בשורה לחולי סרטן המעי הגס

על מרוץ תחתונים כבר שמעתם? רצים להעלאת המודעות לסרטן המעי הגס

דילוג לתוכן