כאב ומחלהחלחולת הוא השם העברי של אזור בצינור המעיים שנקרא בשפה הרפואית "רקטום".

מבחינה אנטומית ניתן לשייך את החלחולת למעי הגס, החלחולת מהווה את חלקו הסופי של המעי הגס ובהערכה ניתן לומר כי מדובר ב-18 הסנטימטרים הסופיים של המעי הגס עד לפי הטבעת.

סרטן החלחולת מהווה כ-25 אחוזים מכלל המחלות הסרטניות של המעי הגס.

באופן כללי ניתן לומר כי לסרטן החלחולת יש מאפיינים דומים מאוד לסרטן המעי הגס גם מבחינה גנטית, וגם מבחינת הביטוי שלו ברמה התאית. יחד עם זאת, סרטן החלחולת הוא ייחודי מבחינת מיקומו האנטומי ביחס לשאר חלקי המעי הגס.

מרבית איברי הבטן מכוסים בשכבה דקה של תאים בשם "פריטונאום", החלחולת לעומת זאת ממוקמת באגן ולכן אינה מופרדת מאיברי האגן האחרים על-ידי פריטונאום. עובדה זו הופכת את הסרטן שפוגע בחלחולת ל"נגיש" יותר לפגיעה באיברים קרובים כמו שלפוחית השתן וריכוזי עצבים גדולים שנמצאים באזור האגן.

אבחנה של סרטן החלחולת

חולים שבחלחולת שלהם מתפתח גידולך סרטני ירגישו לעיתים קרובות אי נוחות בבטן התחתונה, שמלווה בהגברה של הכאב בזמן הטלה של צואה.

יחד עם זאת, אנשים רבים לא פונים לרופא בשלב זה של המחלה מתוך מחשבה שמדובר בזיהום ויראלי שיחלוף מעצמו. סימפטום נפוץ נוסף הוא שינויים ביציאות- גם מבחינה של מספר היציאות ביום, וגם אופי היציאות משתנה ויכול לנוע בין עצירות לשלשול.

רוב החולים יגיעו לראשונה למשרדו של הרופא עם תלונה על צואה דמית, או דם שמופיע על נייר הטואלט לאחר ניגוב.

התלונה הנ"ל היא שכיחה מאוד גם במקרה של טחורים, ולכן לעיתים לא רחוקות נוטים לעשות אבחנה שגויה ולהתחיל לטפל בטחורים. מקרים כאלה עשויים לעכב את האבחנה של סרטן החלחולת.

את האבחנה עצמה נהוג לבצע בעזרת שתי בדיקות: קולונוסקופיה ופרוקטוסיגמואידוסקופיה. בשתי הבדיקות מוחדר צינור ובקצהו פנס ומצלמה אל תוך פי הטבעת.

הצינור מאפשר לרופא להתבונן אל תוך חלל המעי ולראות האם קיים גידול והיכן הוא ממוקם.

בדיקת הקולונוסקופיה מחדירה את המצלמה לאורך של כמטר וחצי- עד סוף המעי הגס. מטרתה של בדיקה זו היא לבדוק האם קיים גידול נוסף פרט לגידול שנמצא ברקטום.

בדיקת הפרוקטוסיגמואידוסקופיה מבוצעת במטרה לבחון יותר לעומק את טיב הגידול בחלחולת, ולקחת ממנו דגימת ביופסיה שתיבדק אחר כך תחת מיקרוסקופ בכדי לתת הערכה מדויקת יותר על טיבו של הגידול.

בדיקה נוספת שאפשר לבצע היא בדיקת אולטרא סאונד רקטלי. בבדיקה זו מוחדר מתמר אולטרסאונד לתוך החלחולת והתמונה שהוא נותן מאפשרת לראות האם ועד להיכן חדר הגידול אל תוך דופן המעי.

הטיפול בסרטן החלחולת

הטיפול בסרטן החלחולת תלוי מאוד בכמות הגידולים שנמצאו וברמה בה הם מדורגים.

הטיפול הכירורגי

יכול להביא לריפוי מלא במידה ומדובר בגידול יחיד ומקומי שלא שלח גרורות ולא חדר לעומק המעי. בניתוח מקובל להסיר את חתיכת החלחולת שבה נמצא הגידול וכן שוליים שלה.

במידה והגידול מפושט יותר, נהוג להסיר חלק רחב יותר של החלחולת. לעיתים, חלקי החלחולת שנשארו אינם מספיקים בכדי לחברם אחד לשני וליצור מעבר פיזיולוגי רגיל לצואה.

במקרים אלו נהוג לבצע ניתוח "קולוסטומיה" בו יוצרים פתח בדופן הבטן ואליו מחברים לולאת מעי. אל הפתח מחוברת שקית שנוהגים לכנות "פאוץ'" ואל השקית הזו נאסף תוכן הצואה.

מדובר בתהליך בלתי הפיך שמצריך הסתכלות רגשית וגופנית, אולם אנשים רבים מדווחים כי הם ממשיכים בשגרת חייהם על-אף הניתוח.

טיפול בהקרנות וכימותרפיה

בגלל מיקומה של החלחולת מאחורי הפריטונאום ועמוק באגן, ניתן לבצע עליה הקרנות ללא חשש לפגיעה במעי הדק שנמצא אנטומית הרבה יותר גבוה. לרוב נהוג לבצע הקרנות בכדי לצמצם את מימדי הגידול לפני הניתוח.

קיים גם טיפול כימותרפי בסרטן החלחולת, בעיקר על-ידי התרופות 5FU ו-leucovorin. טיפול זה מבוצע בדרך-כלל אחרי הניתוח בכדי לוודא שלא נותרו שאריות של תאי גידול. ב-25% מהמקרים הטיפול מעלים לחלוטין כל זכר לסרטן.

ראו גם:

סרטן התוספתן

דילוג לתוכן