סרטן המעי הדקהמעי הדק מהווה את החלק העיקרי של מערכת העיכול שמתחילה שפה ונגמרת בפי הטבעת. אורכו של המעי הדק הוא כשישה מטרים ונהוג לחלק אותו לשניים: חלקו הראשון נקרא ג'גונום ובו מתרחשת עיקר הספיגה של המזון וכן תהליכי עיכול מסוימים.

חלקו השני של המעי הדק נקרא האיליום והוא זה שמחבר אותו למעי הגס. גם באיליום ישנה ספיגה של תוצרי פירוק המזון.

על אף שהמעי הדק הוא ארוך מאוד, רק 5% מכלל מקרי הסרטן שמתרחשים המעיים הם סרטנים של המעי הדק.

לא ניתן להצביע בבירור על הגורם לסרטן המעי הדק אולם נמצא כי אנשים החולים במחלות מסוימות של המעי, נוטים לחלות בשכיחות גבוהה יותר בסרטן המעי הדק. בין המחלות הנ"ל ניתן למנות את: מחלת קרוהן, מחלת צליאק, תסמונת פטץ – ייגרס וכן פוליפים.

גידולים במעי הדק הם נדירים לכשעצמם ועל-פי נתונים סטטיסטיים ניתן לומר כי רק אחד מכל 50,000 איש יחלה בסרטן המעי הדק.

לעומת זאת, כשמתסכלים על אוכלוסיית חולי הקרוהן ניתן לראות כי 1 מכל 5000 חולי קרוהן עלול לחלות במהלך חייו בסרטן המעי הדק.

מתי יש לחשוד בסרטן המעי הדק?

מדובר במחלה בעייתית שכן הסימפטומים שלה מתחילים כמאוד עמומים ולרוב משותפים לעוד מחלות אחרות של המעיים. בין התסמינים הנפוצים ניתן למנות:

לעיתים, כאשר הגידול גדול מאוד, הוא יכול לחסום את מעבר המזון דרך המעי ולגרום למצב המכונה "חסימת מעי" זהו מצב חירום רפואי הדורש התערבות מיידית.

סוגים של סרטן במעי הדק

הגידולים יכולים להיות מארבעה סוגים עיקריים:
1. אדנוקרצינומה- הסוג השכיח ביותר. מתפתח בשכבה הפנימית של המעי הדק ומקרו לרוב באזורים של בלוטות.
2. קרצינואיד- גידולים המתפתחים מתאים שתפקידם הוא לייצר הורמונים.
3. סרקומה- גידול שמקורו ברקמה השרירית שסביב המעי הדק. שכיח יותר באיליום.
4. לימפומה- גידול המתפתח מהרקמה הלימפטית של המעי הדק. יכול להופיע בן באיליום והן בג'ג'ונום.

אבחון סרטן המעי הדק

האבחנה מתבצעת על-ידי בדיקות ועזרי הדמיה שונים. על המעי להיות נקי לפני כל הבדיקות ולשם כך נהוג לתת לנבדק תרופות משלשלות מספר ימים לפני הבדיקה.

הבדיקה הנפוצה ביותר היא צילום רנטגן של המעי בשילוב עם בריום. הנבדק שותה בריום שהינו חומר הנראה טוב בצילום רנטגן, הבדיקה מאפשרת לראות אזורי היצרות במעי שיכולים להיות חשודים לגידול.

בשנים האחרונות הבדיקה הנ"ל הולכת ומוחלפת על-ידי בדיקת CT עם חומר ניגוד. בדיקת ה-CT נותנת תמונה חדה יותר ורחבה יותר של המעי.

בדיקה פופולארית נוספת היא הדגמה של המעי על ידי בליעת גלולה המכילה מצלמה. הגלולה מצלמת את כל המעיים ומאפשרת לרפא להתבונן ולראות את חלל המעי מבפנים ולראות האם קיימים בו גידולים או אזורים החשודים לגידול.

קיימת אפשרות לבצע בדיקת אנטרוסקופיה (DBE) במהלכה מוחדר צינור עם מצלמה דרך הרקטום או הפה (תלוי באזור של המעי הדק אותו רוצים לבדוק) ומתבוננים אל תוך חלל המעי.

בדיקה זו היא ייחודית בכך שהיא מאפשרת לקחת דגימת ביופסיה (חתיכת רקמה) מהאזור החשוד כנגוע בסרטן, ולבדוק אותה אחר-כך תחת המיקרוסקופ.

הטיפול בסרטן המעי הדק

הטיפול העיקרי הוא ניתוח שמטרתו להסיר את האזור במעי הדק שנגוע בסרטן. השאיפה היא לחבר מחדש את הקצוות שנותרו בכדי שהמזון יוכל לעבור בצורה הפיזיולוגית התקינה אל עבר המעי הגס, ומשם להיות מופרש דרך הרקטום.

במיעוט המקרים אין אפשרות לבצע חיבור של שני קצות המעי ואז מבצעים ניתוח בשם מבצעים ניתוח בשם אילאוסטומיה. בניתוח זה מחברים את לולאת המעי החתוכה אל פתח בדופן הבטן אליו מחוברת שקית לצורך איסוף תכולת המעי.

קיים כמובן טיפול משלים בקרינה וכימותרפיה שמטרתו היא לצמצם אפשרות של הישארות תאים סרטניים אחרי הניתוח. הטיפול יכול להינתן גם לפני הניתוח בכדי לצמצם את מימדי הגידול.

הטיפול החדשני ביותר הוא הטיפול הביולוגי. מדובר על תרופה בשם "גליבק" (imatinib) שנחשבת לנוגדן ביולוגי התרופה שימושית בעיקר בסרטן מעי דק מסוג GIST.

התרופה גורמת לעיכוב של אנזים בשם "טירוזין קינאז" שחיוני לתאים הסרטניים לצורך המשך החלקות ושגשוג שלהם. התרופה מעכבת באופן עקיף את צמיחת הגידול.

דילוג לתוכן