סרטן המעי הגס הינו אחד מסוגי הסרטן הבעייתיים יותר לאבחון. הסיבה לכך איננה חוסר באמצעים או ידע מדעי בלתי מספק.כמה עובדות שחשוב לדעת על סרטן המעי הגס ה"אשמים" במצב הזה הם שלושה דברים: ראשית, מחסור במודעות. שנית, חשש לא מוצדק מביצוע בדיקת קולונוסקופיה. שלישית, תסמינים. במרבית החולים, התסמינים הינם סמויים ולא מורגשים עד לשלב מתקדם למדי של המחלה (כלומר כאשר סיכוי הריפוי פוחתים דרמטית). כחלק מהשאיפה להעלות את המודעות למחלה ולהסביר מי הם האוכלוסיות בסיכון, אספנו עובדות חשובות וראויות לציון על סרטן המעי הגס.

כמה חולי סרטן המעי הגס מאובחנים מדי שנה?

המעי הגס הינו החלק הסופי של מערכת העיכול ותפקידו להפריד בין חומרים מזינים שהגוף מטמיע לבין פסולת (המופרשת בצואה). לפי נתוני משרד הבריאות, כ-3000 איש לערך מאובחנים כחולים מדי שנה בשנה. החלוקה בין גברים לבין נשים דומה, פחות או יותר. המסקנה – לכולם חשוב להיבדק, כאשר עונים על הקריטריונים (הסבר בהמשך).

בתוך כמה מופיעים תסמינים?

באופן מובהק, ככל שמתבגרים ומזדקנים, כך עולה שיעורם של החולים. אך חשוב לומר כי אם בעבר הניחו שרק אנשים מעל גיל 50 נמצאים בסיכון, הרי שזוהו גם חולים בני למטה מגיל 40 ואף פחות מ-30. סרטן במעי הגס או בחלחולת עשויים לקנן בגוף לאורך שנים רבות, עד כדי 10 או 15 שנים לפני שניכרים אילו שהם סימפטומים. אך גם כאשר הסימפטומים מופיעים, הרי שהם יכולים להצביע על כל מיני מצבים רפואיים, לאו דווקא קטלניים.

אילו תסמינים מהווים תמרורי אזהרה לסרטן המעי?

קיימות בדיקות כמו קיום דם סמוי בצואה, אשר יכולות לסייע (בשילוב בדיקות נוספות) בזיהוי מוקדם. במידה וסובלים מיציאות רכות או מעצירות מתמשכת ובלתי מוכרת, אלה תסימנים שמצריכים תשומת לב: שינויים בצבע הצואה, מיחושים בבטן, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, עייפות, צואה דמית – כל אלה עלולים להצביע על סרטן המעי הגס. נדגיש כי האבחנה תינתן רק לאחר שלילת מצבים רפואיים אחרים ורק לאחר קיום בדיקות נוספות.

האם הגנטיקה אחראית להתפתחות סרטן המעי הגס או אולי הגיל?

לגנטיקה יש השפעה מסוימת על הסיכון לתחלואה. עם זאת, השפעה יחסית קטנה ומוטציות גנטיות בהחלט אינן סיבה עיקרית או מרכזית לגידולים סרטניים או טרום סרטניים במעי, פוליפים וכדומה. תסמונות מסוימות אכן מערבות שינויים גנטיים, כגון הסינדרום הגנטי Lynch syndrome (Hereditary nonpolyposis colorectal cancer) וכן מוטציות בגנים כגון MSH2 או BRCA מקושרים למחלה. אך בסך הכל ההשפעה איננה עולה על 5 אחוזים לערך. לגיל ולהיסטוריה משפחתית יש מרכיב נכבד ולראיה, מרבית החולים הינם מעל חמישים ומחציתם בני שבעים ויותר. גורמים שמעלים את הסיכון לחלות כוללים מחלות כרוניות מסוימות כגון סוכרת, קרוהן ואחרות.

באיזה גיל מומלץ להיבדק לצורך גילוי מוקדם?

ככלל, מומלץ להתחיל לקיים בדיקות סדירות לזיהוי מוקדם מגיל 50 ומעלה. לאנשים שקרוב משפחתם מדרגה ראשונה אובחן כחולה, מומלץ להיבדק מגיל 40. בדיקות דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה מצליחים לשפר מאוד את סיכויי האבחון המוקדם. בדיקות בגילאים מוקדמים יותר, בהתייעצות עם רופא, למי שאובחנו בעבר כסובלים ממחלות דלקתיות במעי, למחלימים ממחלות ממאירות, לסובלים מתסמונות גנטיות מסוימות כגון FAP.

המדע נאבק במחלה ונראה שהוא מנצח

סט הכלים שמספק המדע לצורך גילוי וכן לצורך מלחמה במחלה הולך ומתרחב. בין היתר, מיפוי גנטי מאפשר זיהוי ואפיון תאי הסרטן וניבוי התפתחות המחלה. שיפורים נרשמו בסוגי הביופסיות, התפתחו טיפולים ביולוגיים וטיפולים מותאמים אישית. לצד הסרת הגידול בניתוח (אפשרי בגידול קטן) קיימים טיפולים אימונותרפיים שיעילותם הולכת ועולה.

מקורות:

https://foundationone.co.il/about_cancer_post/%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%a2%d7%99/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%94-foundationone/

https://en.wikipedia.org/wiki/Hereditary_nonpolyposis_colorectal_cancer#:~:text=Hereditary%20nonpolyposis%20colorectal%20cancer%20(HNPCC,%2C%20upper%20urinary%20tract%2C%20brain%2C

דילוג לתוכן