נמצאה תרופה לסרטן המעי הגס
האם נמצאה תרופה לסרטן המעי הגס?

Cetuximab  (ארביטוקס) הינו קולטן אפידרמי הפועל כמעכב גדילה וכיום נעשה בו שימוש לטיפול בגרורות של סרטן המעי הגס. אורביטוקס הוא למעשה קבוצת נוגדים הניתנת על ידי עירוי תוך ורידי. תרופה זו מיוצרת בארה"ב ובשנת 2009 מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר את השימוש בתרופה לטיפול בסרטן.

סרטן מעי גס בישראל

סרטן מעי גס הינו גידול שני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל, כאשר השיעור הנצפה זהה בגברים ובנשים.

במהלך השנה האחרונה, דווחו כ-3,200 מטופלים אשר חלו בסרטן המעי הגס. חוקרים רבים סבורים שהגורמים למחלה קשורים ברובם לאורח החיים והתזונה של האדם. ישנם גורמים רבים המשמשים גורמי סיכון לסרטן המעי הגס ביניהם – מזון דל סיבים ועשיר בשומנים, עישון, צריכת אלכוהול, השמנת יתר. בנוסף, קיימת השפעה גדולה להיסטוריה משפחתית וגורמים גנטיים. במחלה שכיחה במיוחד בגיל 50 ומעלה.

סרטן מעי גס ומוטציה גנטית

במצב תקין, הגן KRAS, מקודד חלבון אשר אחראי על פעולת האיתות והתקשורת בין הרקמות. מוטציה בגן זה, מאובחנת בסוגי סרטן רבים וסרטן המעי הגס בפרט. מוטציה גנטית גורמת להיווצרות גידולים המתפתחים לגידולים סרטניים.

מחקרים גדולים אשר בוצעו בשנים האחרונות, הציגו את ארביטוקס כתרופה יעילה עבור חולי סרטן,  אשר טופלו בארביטוקס לצד טיפולים כימותרפיים.

בשנת 2009 פורסם מחקר אשר על פיו חולים שטופלו בארביטוקס בליווי כימותרפיה, הגיבו לטיפול בשיעור של 59 אחוזים לעומת חולים אשר טופלו בכימותרפיה בלבד. עוד, חולי סרטן המעי, הציגו ירידה בסיכון ההתפתחות של הסרטן בשיעור של 32 אחוזים, בהשוואה לחולים אשר עברו טיפולי כימותרפיה בלבד.

מנגנון פעולה

כאשר גורמי גדילה נצמדים לקולטנים מיוחדים EGFR השוכנים על פני התא, הקולטן מאותות לתא להתחלק. סוגי סרטן מסויימים נגרמים על ידי מוטציות בקולטנים. כתוצאה מכך, הקולטנים מאותתים לתא להתחלק ללא גורם גדילה, דבר הגורם לתאים להתחלק ללא שליטה. ארביטוקס, נצמד לקולטנים וחוסם את פעולת גורמי הגדילה. ארביטוקס למעשה מונע את התחלקות התאים הבלתי מבוקרת.

ממצאי המחקר ושיעור ההישרדות

החוקרים הצליחו לצמצם את התנאים אשר מאפשרים לסרטן הגס להתפתח וליצור גרורות באמצעות הטיפול הממוקד עם ארביטוקס. תוצאות במסגרת שני מחקרים הראו כי לחולים עם מוטציה גנטית, ולמקרים בהם הסרטן התפשט אל הכבד, יש סיכוי גבוה בשיעור של 75 אחוזים לעבור בהצלחה ניתוחים. אם גידולים משניים מתכווצים באמצעות השימוש בתרופה, ניתן להסירם בניתוח. אך עם זאת, אונקולגים נוטים להתשמש באיפוק במילה "ריפוי" בידיעה כי הסרטן עלול להישנות מספר שנים לאחר מכן, למרות הממצאים החדשים.

שיעור ההישרדות לאחר שהחולים הפסיקו שימוש בתרופות היה שנה, כאשר בקבוצת המטופלים אשר עברו את הטיפול עם ארביטוקס, שיעור ההשרדות היה 7. 28 חודשים, לעומת 25 חודשים לאחר טיפול באווסטין.

יעילות התרופה נצפתה בחולי סרטן מעי גס אשר נושאים את גן KRAS  ללא מוטציה. תוצאות המחקר מעוררות תקווה בקרב הרופאים והמטופלים, אולם אינם מבטיחות כי השימוש בתרופה יגרום לריפוי מהמחלה. דרושים מחקרים תומכים רבים נוספים בתחום כדי שניתן יהיה להסיק מסקנות חד משמעיות.

תופעות לוואי

אחת מתופעות הלוואי החמורות של תרופת צטוקסימב, היא הופעת פריחה דמוית אקנה על העור. פריחה זו גורמת לעיתים להפסקת הטיפול בתרופה. המצב בדרך כלל הפיך וחוזר לקדמותו. תגובות נוספות כוללות חום, צמרמורות, גירוד, פריחה, לחץ דם נמוך, הצרת סימפונות, קוצר נשימה, צפצופים בריאות, אנגיואדמה, סחרחורות, ודום לב. ההמלצה היא לעבור טיפול עם דיפנהידרמין טרם השימוש בתרופה. תופעות לוואי נוספות שאובחנו היו רגישות לאור, אובדן מגנזיום, והרעלת ריאות ולב.

אולי יעניין אותך גם:

חשוב לדעת: כמה נתונים מפתיעים על סרטן המעי הגס כאן אצלנו בישראל

דילוג לתוכן